חוויות מריטריט היוגה הראשון שלי

היי, אני ספיר. ואני חייבת לפתוח בווידוי קטן: עד שהלכתי לריטריט יוגה בפעם הראשונה לא האמנתי שאי פעם אהנה מלעשות פעילות ספורטיבית כלשהי. אני חושבת שאני ההגדרה ל"בטטת כורסא", ובעיקר אוהבת לשבת מול האינסטגרם ולהסתכל על תמונות של חברות שלי עושות יוגה בזמן שאני ממתינה לשליח של וולט. זה לא שלא ניסיתי ללכת לשעורי יוגה, אפילו הצלחתי להתמיד פעם אחת במשך חודש שלם אבל לאורך כל הזמן לא הרגשתי חיבור אמיתי אלא יותר משהו שאני חייבת לעשות. 

אבל כל זה השתנה ביום שהחלטתי להתעלות על עצמי ולהירשם לריטריט יוגה. האמת היא שלא הייתי משוכנעת שאני עושה את הבחירה הנכונה, אחרי הכל ללכת לבד לריטריט יוגה של חברה שראית פרסומים שלה באינסטגרם בלבד זה לא משהו שמאפיין אותי. אבל לאורך כל הדרך כשהתכתבתי עם הנשים המדהימות שעומדות מאחורי Fly Style Boutique הרגשתי שאני בידיים טובות ושאני יכולה להשאיר את הציניות ואת החששות בצד ולהגיע לריטריט בלב שלם. 

ההגעה לריטריט יוגה בפעם הראשונה

אני לא יודעת לדבר בשם בנות מנוסות ביוגה, אבל בשבילי ריטריט יוגה תמיד הרגיש כמו דבר כזה שהולכים אליו במשבר אמצע החיים כדי להתנתק מהעולם ולברוח מהצרות. אז אמנם אני עוד לא בת 30 אבל כבר מזמן רציתי לנסות משהו כזה, וזה נפל לי בדיוק על סופ״ש פנוי מעבודה וכבר מצאתי את עצמי כותבת בוויז "בית אורן" כדי להגיע לריטריט היוגה הראשון שלי. כל הדרך חשבתי על איך יראה המקום, מי יהיו האנשים האחרים שיגיעו לריטריט ויותר מהכל חששתי בנוגע לשותפה שהולכת להיות איתי בחדר במשך שני לילות. 

החניתי את הרכב בחניה ויצאתי עם הטרולי הקטן שלי לקראת ההרשמה, וכבר מרחוק התגלה לי מחזה מהמם: מרבדי דשא אינסופיים מוקפים בעצים אל מול נוף של הרים וים, בצד עמד דוכן עץ שבו המתינו לי המארחות המדהימות, עם מתנות קטנות וכיבוד בריא אבל מפנק- פירות חתוכים, עוגיות טבעוניות וכדורי אנרגיה טעימים מקקאו ואגוזים. הדיסוננס הזה בין מה שחשבתי שאתקל בו לבין מה שהיה בשטח הצליח להוציא אותי מעט משיווי משקל, אבל החיוך של ארין וגלינה (הנשים שמאחורי המותג) החזיר אותי מהר מאוד למציאות. הבנתי שהגעתי לאירוע שהוא קודם כל משפחה- גלינה וארין הם אמא ובת שיזמו את הקונספט הזה והתחושה המשפחתית אפפה אותי כבר מהרגע הראשון. המחסומים שלי התחילו לרדת, התחלתי להרגיש בבית. כשהתחילו להגיע עוד ועוד חבר׳ה שבאו לסדנה- מפלס הלחץ שלי השתחרר עוד יותר- אנשים נעימים, מעניינים, מגוונים אבל כולם בוייב טוב. התחלתי לקבל את התחושה שהולך להיות סופ״ש מהמם.  אחרי הצ׳ק אין לחדרים,  כוס שייק מול הנוף והתאקלמות- התחלנו לזרום כולנו לחלל התרגול, למעגל פתיחה של הסדנה ומפגש עם מדריכת היוגה. 

ריטריט בית אורן

מה בעצם קורה בריטריט יוגה?

את הריטריט התחלנו במעגל היכרות, שבו כל אחד ואחת הציגו את עצמם וסיפרו קצת מה הביא אותם לריטריט. אנשים נפתחו וחלקו ופתאום קבוצה של זרים התחילה להרגיש לי יותר ויותר מחוברת- הנה אמא עייפה שבאה להתנתק קצת, הנה שתי חברות שלא התראו הרבה זמן והחליטו לעשות משהו כייפי ביחד, והנה בחור שבא לבד כמוני, כי החוויה נשמעה לו מושכת ומסקרנת. 

נכנסנו לחלל התרגול המהמם, עם חלונות פנורמיים המשקיפים לנוף הירוק והים באופק. ויקי טומסקי- מדריכת היוגה שלנו לסופ״ש, ביקשה מכולם להתיישב במעגל. ברקע הייתה מוזיקה נעימה ושקטה וריח קטורת מיוחדת הציף את האוויר. קודם כל אני חייבת לציין שויקי פשוט מהממת! כבר מהתחלה ולאורך כל הריטריט, הבנתי מה זה אומר מורה מנוסה, ותיקה ומלאה בידע. הבנתי שריטריט הוא הזדמנות ללמוד ולהעמיק ולא רק לתרגל תנוחות כמו בסטודיו. משהו בגישה של ויקי  אפשר לי להתחבר לעצמי ולא להרגיש שאני בתחרות עם משתתפי הריטריט המנוסים יותר ביוגה. היא עזרה לי לדייק במנחים והתנוחות, הכל בהקשבה ותשומת לב. הבנתי שפליי סטייל בוטיק דואגות תמיד להביא את המורות המובחרות ביותר, שיש להן באמת הרבה ידע וניסיון ובעיני זה מה שהופך את הסדנאות שלהן לאיכותיות במיוחד. אבל זה כמובן רק חלק מהחוויה הכוללת שאני עוד ארחיב עליה ☺️ . 

לאורך כל תרגול ויקי ידעה בדיוק מתי להגיע ולחזק או להעיר על משהו, תשומת הלב שהיא נתנה לי גרמה לי להתמסר לתרגול ובפעם הראשונה באמת הצלחתי להבין על מה כל המהומה הזאת מיוגה.

אחרי התרגול ֿהלכנו לנוח קצת וליהנות מהיופי המטריף של בית אורן, המקום הזה פשוט הרגיש לי כמו צפון הודו! כל כך קסום ונעים וירוק. פגשתי את השותפה שלי לחדר, ענת, שמסתבר שזו כבר פעם שלישית שלה בריטריט של פליי סטייל בוטיק. היא התגלתה כבחורה מהממת, מאוד free spirit כזו, שפשוט אין לה חברות חובבות יוגה אז היא כל פעם מצטרפת לבד לריטריט ומגלה אנשים חדשים להתחבר איתם. היה בינינו אחלה קליק והיא סיפרה לי שמה שיפה בסדנאות היוגה של פליי סטייל, זה שהן כל פעם קורות בלוקיישן אחר בארץ- במדבר, בצפון, ליד הים, וזה גם חלק ממה שהופך כל חוויה למיוחדת ואחרת. היא סיפרה לי שהן גם עוושת ריטריטים בחו״ל ועוד לא יצא לה להצטרף, אבל היא ממש שוקלת לצאת איתן לריטריט יוגה במרוקו.  וואו. אחרי שהתחלתי לחוות קצת מהסופ״ש הזה פתאום זה נשמע לי כמו חלום. אבל נחזור שניה לבית אורן. הגענו לארוחת ערב צמחונית מפנקת ועשירה. חייבת להודות שאני לא צמחונית אבל השפע שהיה שם, הדיוק של המנות, האיכות…  הבנתי שהאוכל הוא חלק בלתי מהחוויה הזאת שנקראת ריטריט. 

אחרי ארוחת הערב ישבנו במדורה ודיברנו עם המורה על הפילוסופיה של היוגה. בפעם הראשונה הבנתי שזה לא רק תרגול לחיטוב הגוף- יש מאחורי היוגה תורה שלמה של אורח חיים בריא ואיכותי, עם הרבה תשומת לב ומודעות גם לעצמך וגם לסובבים אותך, ובעיקר לסביבה ולטבע שבעיני זה מבורך ופותח את הראש. 

האמת היא שאחרי כל זה יכולתי ללכת בכייף לישון, אבל האווירה של כולם יחד שמדברים ולומדים להכיר זו את זה (כן יש גם בנים שמגיעים לריטריט יוגה מסתבר) פשוט סוחפת וממכרת ככה שללכת לחדר זו לא באמת אפשרות. 

היום למחרת היה מלא בתכנים מגניבים- תרגול בוקר, מדיטציה, ארוחת בוקר מפנקת ממש, סדנת אורח של הרבליסטית קלינית שלימדה אותנו על שמנים שונים והכנו יחד שמן מבריא מצמחי מרפא, מדיטציית צלילים שזו בכלל חוויה שחייבים לחוות כדי להבין- שוכבים על מזרנים מכוסים בשמיכות, והמנחה הגיע עם המון כלי נגינה מיוחדים, כלים וקערות טיבטיות שמפיקות צלילים פשוט קסומים. אחרי שעה כזאת יצאתי כאילו מרחפת על ענן משם. בצהריים היה בופה קליל של מרקים וסלטים טעימים. בקיצור, מסתבר שיוגה הייתה רק ההתחלה. הבנתי גם שבכל סדנה יש תכנים קצת אחרים וככה כשאני אחזור לריטריט הבא, אני אפגש עם מורים אחרים ומנחים אחרים ותכנים אחרים לגמרי. 

לאחר תרגול הערב התארגנו לארוחת שישי. בווטסאפ הקבוצתי לפני הסדנה ביקשו להצטייד בבגד לבן בדיוק עבור הארוחה הזאת. וככה יצאנו כולנו לבושים ומהודרים לשולחנות שהיו ערוכים פשוט וואו. הכל מפות לבנות, סידורי פרחים ונרות, בקבוקי יין. האוכל הוגש כבופה והשפע האינסופי היה פשוט מטריף… טעמתי לראשונה קציצות חריימה טבעוניות וזה היה פשוט מדהים. טעם של דג אחד לאחד! 

קצת אחרי שהארוחה התעכלה והיה נדמה לי שנגמר היום,הודיעו לנו שאפשר להתקדם לבר, למסיבה של דיג׳יי גל חשמל. איזה כייף! מזמן רציתי לרקוד ולהשתחרר ולא יצא לי. גל הפתיע אותנו עם סט טכנו מלודי מדויק וכולם פשוט עפו. הוא ללא ספק מצדיק את שמו! חייכתי לעצמי כשחשבתי על איך בדיוק נקום ליוגה של הבוקר. מיותר לציין שאחרי היום גדוש חוויות הזה נרדמתי כמו תינוקת 🙂

האם אני אחזור לריטריט יוגה?

אני יכולה להמשיך ולכתוב כאן עוד המון על תרגולי היוגה שהתקיימו לאורך סוף השבוע ולתאר עד כמה כל האווירה הייתה קסומה והאנשים נפלאים. אבל זה קצת מרגיש לי קיטשי מידי ולכן אני רק אגיד- ריטריט יוגה זו חוויה אחרת. חופשה אחרת, וברור שאחזור שוב. זה  אפילו עשה לי חשק להירשם לסטודיו ליוגה שבו ענת- השותפה שלי לחדר מתרגלת, ומאז אנחנו נפגשות ליוגה פעמיים בשבוע וכבר מתכננות את הריטריט הבא שנצטרף אליו. 

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך

× היי, נשמח לעזור!